top of page

על ההצגה

השיר של תמרה / תום

הורים, מורים, חברים יקרים, 

תעירו אותי כשיגמרו החיים, 

תחיו, תחייכו, תזייפו, תשקרו 

ותעירו אותי כשהחיים יגמרו.        

 

לא בא לי להיות נורמלי. מה לי ולזה?  

לא בא לי להיות נור-מה-לי ולזה?  

 

הורים, מורים, חברים ארורים, 

כשאתם ישנים, אנחנו ערים 

עברתי מזמן את קְצֶה הקצה

ואצא מפה אחרת, אחרת לא אצא.

 

לא בא לי להיות נורמלי. מה לי ולזה?  

לא בא לי להיות נור-מה-לי ולזה?  

 

מה שלא הורג אותך, מה שלא הורג אותך, 

מה שלא הורג אותך – מחסל אותך.

pyaterka_wite.jpg

"מה שלא הורג אותך – מחסל אותך"

במרכז לרפואת הנפש "אורות" מאושפזים חמישה בני נוער. הם ישנים יחד, אוכלים יחד ויוצרים יחד הצגה. על הנפש, כמובן. 

"מי כמוני" מעניקה הצצה למחלקה הסגורה, אל חייהם של הצוות הרפואי, בני הנוער וההורים שלהם, אבל זהו גם הסיפור של כולנו, כי הילדים האלה, המגיעים מכל מגזר, מכל מעמד סוציואקונומי, הם הילדים של כולנו. הם אנחנו, רק בווליום אחר. 

"מי כמוני" מיועדת לכל מי שיש בקרבו נפש. היא עוסקת בכוחו המרפא של התיאטרון מתוך תקווה להעלות את מפלס החמלה שנמצא תמיד בסכנת ירידה.

מוכרחים לדבר על זה - בעיות הנוגעות לכל בני הנוער בהצגה מדברים על מגדר, הפרעות טורדניות כפייתיות, הפרעת קשב וריכוז, הפרעת אכילה, דכאון ובעיקר - על הדרך להתמודד עם כל אלה בדרכים יצירתיות. הנס התיאטרוני מביא את הדמויות בהצגה להכיר בקשיים, אך לדעת גם איך להכיל אותם, איך לנשום בתוכם.

אנו מקווים שכל בן ובת נוער שיצפו בהצגה יצאו מועצמים, מלאי אמון בעצמם, וידעו שהם לא לבד בהתמודדות שלהם עם הקשיים והלבטים. 

bottom of page