קארין סרויה, אמא

בשנת 2010 סיימה את לימודיה בבית-הספר לאומניות הבמה ״הדרך״ וכשנה לאחר מכן הצטרפה ללהקת השחקנים של תיאטרון גשר. שיחקה בין היתר בהצגות: ״יונה ונער״, ״בין לילה ובין שחר״, ״פרימדונה״, ״אנטי״, ״פיניטה לה קומדיה״, ״טרוריזם״, ״הנפש הטובה מסצ׳ואן״, ״הדיבוק״, ״אני דון קיחוטה״, ״מר ורטיגו״, ״ספר דוד המלך״, ״במנהרה״, ״אנדי וורהול - פופ אנד ארט״, ״משפט חוזר״ ועוד.

בין תפקידיה בטלוויזיה: ״פמת״א״, ״משיח״, ״נבסו״, ״סופשלי״, ״פצועים בראש״, ״לה פמיליה״, ״אם וכאשר״, ״רון״, ״הבורר״ ועוד.

בין תפקידיה בקולנוע: ״לעבור את הקיר״ (פסטיבל ונציה), ״זכות השתיקה״, ״סדקים״, ״צלול״, ״סוף שבוע״, ״הבן״ ועוד.

 

קארין על האמהות

יש הפקות שאי אפשר להישאר אדישים אליהן, ומרגע שמתחילות החזרות הן מתערבבות לי ביומיום, פוקדות כמעט כל מחשבה, זוחלות אפילו לחלומות, הולכות איתי לכל מקום. כזו היא ההצגה ״מי כמוני״ עבורי. לראשונה מאז שאני בעצמי הפכתי לאימא, אני משחקת אימא על במה. מפחיד. הרבה פנים יש להורות, אבל לפני הכל זו תמיד דאגה שלא נגמרת לעולם, לא נותנת מנוח, כזו שאי אפשר להזדכות עליה. זו הכריכה של נפש בנפש, כמו תנועת ספירלה שאין לה סוף, מרגע שהילד מגיח לאוויר העולם ואולי אפילו לפני כן.

אני משחקת את האימהות של בני הנוער במחזה - כל פעם אימא אחרת, מעטפת אימהית אחרת, אבל הלב אותו לב. הדאגה אותה דאגה. כולן אימהות לילדים שחצו איזה קו נפשי אל תוך קושי בלתי נסבל, נשמות רגישות, פגיעות כל כך. אני בודקת את קווי ההזדהות והגבולות שלי כשחקנית, כאימא, כאשה. אני לא יודעת לרפא, אלא רק לשחק. אם משם יבוא גם רגע של זיכוך, והקלה, זכיתי.

תיאטרון גשר | שדרות ירושלים 9 תל אביב - יפו | 03-5157000
ט.ל.ח.

ע"ר 580190080